השנה נושא הכללי של הביאנלה הוא :"הארה", ILLUMINATION" הביאנלה תציג אמנים ששמים דגש על הנושא הארה ועל האמנים ושמנסים ליצור דיאלוג חדש עם הצופה , תוך קריאת תיגר על המוסכמות ליצירת אמנות חדשה.
השנה נושא התאורה מקבל חשיבות גדולה ומשמעות חדשה  שכבר החלה עם יצירתו של האמן הונציני טינטורטו אשר פרץ עם יצירתו האחרת ויצר מערכת חדשה של יחסים בין האור והצבע.
 

The 54th International Art Exhibition will run 4th June through 27th November 2011, directed by Bice Curiger. 54

התערוכה הבינלאומית לאמנות  תוצג  מ- 4 יוני עד 27 נובמבר 2011, בבימויו של Bice Curiger

הביאנלה של ונציה היא תערוכה של אמנות עכשווית הנערכת מדי שנתיים (בשנים לא זוגיות) בוונציה שבאיטליה. בתאריכים 31 באוגוסט 2011 ועד 10 בספטמבר 2011 מתקיים במקביל לביאנלה גם פסיטבל הסרטים הבינלאומי באי לידו- השכן.                                                                  " Mostra Internazionale d'Arte Cinematografica di Venezia "
 

הביאנלה הראשונה נערכה בשנת 1895. במהלך תערוכה זו ובתערוכות שבאו אחריה הושם דגש על הפן של עיצוב הפנים. בראשית שנות ה-20 הפכה התערוכה יותר ויותר בינלאומית עם השתתפות מדינות שונות. בין שתי מלחמות העולם הציגו בתערוכה מרבית האמנים העיקריים של התקופה.

בשנת 1930 האחריות והניהול של התערוכה עברו מעיריית ונציה לשלטון המרכזי הפשיסטי, אשר הרחיב את התערוכה והוסיף לה פסטיבל מוזיקה (בשנת 1930), פסטיבל סרטים (בשנת 1932) ופסטיבל תיאטרון (בשנת 1934). בשנת 1938 החלה חלוקת פרסים ליצירה הזוכה.

במהלך מלחמת העולם השנייה לא התקיימה ביאנלה. התערוכה שבה בשנת 1948 והציגה בעיקר אמנות עכשווית. בשנות ה-50 הוצגה בתערוכה בעיקר יצירות של אקספרסיוניזם מופשט, ובשנות ה-60 יצירות פופ ארט.

בשנת 1974 הוקדשה התערוכה כולה לצ'ילה - כמחאה תרבותית נגד שלטונו של אוגוסטו פינושה. בשנות ה-70 וה-80 החלה מוצגת בתערוכה אמנות פוסט מודרנית, והחלה השתתפות של יצירות אמנים אסייתיים בתערוכה.
 

הבינאלה מתקיימת בפארק ג'ארדיני בו 30 ביתנים קבועים המייצגים את המדינות השונות שנקבעו בשנות ה-30, ובשנית לאחר מלחמת העולם השנייה. בשל קביעות אלה ישנן כמה מדינות קבועות אשר אינן ידועות באמנות המודרנית בהם ויחד עם זאת יש להן ביתם קבוע. כל מדינה קובעת כיצד היא תנהל את הביתן שלה - ובדרך כלל מדינות בוחרות להציג אמן יחיד בביתן במהלך התערוכה, או מספר מועט של אמנים המציגים תערוכה סביב תמה אחת.
הביתן הישראלי תוכנן בשנת 1952 על ידי האדריכל זאב רכטר בסגנון הבינלאומי. במהלך השנים הוזנח המבנה ולא שופץ, דבר שהוביל להעלאת הכוונה להורסו. בעקבות מאבק ציבורי בשנים האחרונות, שוקם המבנה באופן חלקי.
 

הביאנלה בוונציה, המתקיימת מדי שנתיים, מכנסת אמנים מכל העולם הנבחרים כנציגי המדינה בהם הם פועלים. הביאנלה נחשבת כמקפצה לאמנים ורבים מבין המציגים בה מוזמנים בעקבותיה להציג גם בפלטפורמות אחרות. את הביתן הישראלי בוונציה, המעוצב בסגנון הבאוהאוס, תכנן האדריכל זאב רכטר. לאורך שנים בחרה מדינת ישראל אוצרים שבחרו את הרכב התערוכות הקבוצתיות או את האמנים הבודדים שנשלחו לוונציה. בשנים האחרונות מתנהלת הבחירה על ידי ועדה. בין האמנים הישראלים שהשתתפו בביאנלה בוונציה ניתן לציין את ראובן רובין, מרדכי ארדון, אריה ארוך, לאה ניקל, יחזקאל שטרייכמן, דני קרוון, מנשה קדישמן, משה קסטל, מרסל ינקו, בצלאל שץ, יצחק פרנקל ויוסף זריצקי
.

 סיגלית לנדאו תייצג את ישראל בביאנלה לאמנות בוונציה בקיץ 2011, כך החליטה ועדה מטעם המועצה לתרבות ואמנות במשרד התרבות והספורט.   

בשעות הבוקר נמריא מתל אביב לשדה התעופה ורונה. העברה לוונציה ושייט למרכז העיר. נסייר בסמטאות הציוריות של ונציה נבקר בבזילקה סן מרקו  המשך לסיור באחד ממוזיאוני העיר החשובים – מוזיאון קורר

לאחר מכן חזרה למלון. לינה בונציה.

 

יום המוקדש לביאנאלה של ונציה. הבינאלה של ונציה היא תערוכת אמנות עכשווית בינלאומית הנערכת  בוונציה. התערוכה נערכת מדי שנתיים בשנים אי-זוגיות ומכאן גם שמה, "בינאלה", שפירושו באיטלקית הוא "דו-שנתי". הביאנאלה של ונציה נחשבת לאחת מהתערוכות החשובות והיוקרתיות ביותר בעולם האמנות, ומכל מדינה נבחרים להשתתף בה אך ורק האמנים הבולטים ביותר בתחומם, אשר יוצרים יצירות אמנות במיוחד לקראתה. נתחיל בסיור בג'רדיני, במסגרת הסיור: ננסה לארגן פגישה עם אחד מנציגי הביאנאלה ו/או אוצר התערוכה הישראלית. אחר הצהרים המאוחרות- זמן חופשי ליהנות מסמטאות ונציה.

 

יום 3 : ונציה
בבקר נשוב לבינאלה של ונציה- להמשך סיור בארסנל. נעמוד על המשמעות של אוצרות במרחב אלטרנטיבי שלא היה מיועד להיות מוזיאון ונבחן את שלל היצירות העכשוויות המוצגות במדיה השונים. בצהרים נבקר בארמון הדוג'ים ונכיר מקרוב את האוצרות "בארמון" של יצירות חשובות אשר מעטרות את החדרים השונים בארמון ומותאמות על פי תפקיד החדרים. נעמוד  על תפקיד הארמון ועל היצירות עצמן. ארמון הדוג'ה היה למעשה מרכז הפעילות המדיניתשל ונציה. זה היה שילובשל ארמון מלוכה ופרלמנט. כל מה שקשור לחייה המדינייםהכלכליים והצבאייםשל עיר מדינה זו התבצע בארמון זה. העדויות השונות מלמדות שהיהזה בנייןשוקק חיים. מבחינת מבנהו לא היה זה רק בניין בעל מבנה פונקציונאלי. הושקעה בו עבודה רבהגם בתחום האמנותי. במונחים של ימינו מבנה זה הינובבחינתמוזיאון. הארמון משופע בפסלים ובציורי קיר רבים. בין שהם על בדי קנבסובין שאלהציורי פרסקו. 

 

בבקר נבקר במוזיאון חדש לאמנות עכשווית – Punta della Dogana, שנמצא במבנה ששימש במאה ה- 14  כבית המכס  של ונציה. ושנים עמד נטוש. את המבנה בן ה- 5000 מ"ר של פונטה דלה דוגנה שיפץ  ועיצב  טדאו אנדו (Tadao Ando),והיום  הוא המרחב ,שמאכסן את אוסף האמנות המרהיב של פרנסואה  פינו, האדריכל ששיפץ את פאלאצו גראסי. לאחר מכן נבקר  בפלאצ'ו גראסיPalazzo Grassi) ) ארמון הבנוי בסגנון נאו קלאסי הממוקם על גדתה המזרחית של התעלה הגדולה ברובע סן  מרקו של ונציה שבאיטליה. הארמון, שתוכנן על ידי האדריכל ג'ורג'ו מאסארי ונבנה בין השנים 1748 – 1772עבור משפחת גראסו. אחר ששופץ ב- 2005 על ידי האדריכל היפני טדאו אנדו, רכש את פלאצו גראסי פרנסואה פינו, איש

העסקים צרפתי ואספן של יצירות אומנות מודרנית, אשר שיכן במבנה את האוסף שלו, שכולל יצירות של אומנים מודרניים, מינימליזם,  האומנות הענייה והאבסטרקט.

 

יום 5: ונציה
בשעות הבוקר נשים פעמינו לגטו הישן והחדש. כאן נולד בשנת 1516 המושג שליווה את העם היהודי במשך מאות בשנים. נמשיך את טיולינו בסמטאות העיר לכיוון סקואולה סן רוקו. נבקר במוסד הונציאני ששימש במשך שנים מרכז תמיכה חברתי כלכלי ושהוקדש לאחד מפטרוני העיר הקדושים. נתרשם מיצירותיו של הגאון הונציאני טינטורטו שציוריו המדהימים מעטרים את חלל הכנסייה הפנימי. נראה את יצירת המופת של טיצאן "מאריה עולה השמימה" בכנסיית סנטה מאריה גלוריה די פרארי, ואת קברו של הפסל קנובה, בדרכנו חזרה נעצור לביקור בכנסיה סן ג'ורגיו מג'ורה שבנה הארכיטקט פלאדיו ועיטר אותה טינטורטו,"הסעודה האחרונה",במאה ה 16.

 

יום 6 ונציה
בשעות הבוקר נשים פעמינו לסיור במוזיאון האקדמיה בו מוצג האוסף החשוב ביותר של האמנות הווניציאנית במאות ה-14- 18. נמשיך לקולציונה פגי גוגנהים שבו נראה את האוסף של הגב' פגי גוגנהיים (Peggy Guggenheim Collection), מוזיאון מרשים לציור ולפיסול של המאה ה-20 הממוקם בארמון מהמאה ה-18 הניצב על גדת התעלה הגדולה של העיר. ב- 1948המיליונרית פגי גוגנהיים קנתה את הנכס, הפכה אותו לביתה ופתחה במקום גלריית אמנות.  כיום "קרן גוגנהיים" מאכלסת את אחד מהאוספים המובחרים ביותר בעולם של אמנות המאה ה-  20 כולל יצירות של פיקאסו, קליי, ארנסט וג'אקומטי. נברר מה המשמעות של "אוסף פרטי" וכיצד נאצרו היצירות של הגב' גוגנהיים .

 

את הבקר נקדיש לכמה כנסיות בונציה: , נצא לככר סאן זאניפולו לראות את הקולאונההמפורסםשל ורוקיו נבקר בבזיליקת סאן מרקו בה משולבים הסגנונות הביזנטי והמערבי, כנסיית סאן זכריה הגותית רנסנסית בה מוצגת יצירתו של בליני "שיחה קדושה" ועוד 

בשעות אחר הצהריים נסע לעיר ורונה לסיור קצר בעיר ומשם לשדה התעופה