By Giuliaazh - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=82321134

רבים מרימים גבה כאשר אני ממליצה לא לפספס ביקור במילאנו, ושואלים: מה יש לעשות בה? לראות קתדרלה? קניות בגלריה ויטוריו אמנואל? ואז הם נוחתים בשדה התעופה מלפנסה ונודדים מיד לאגמים ולערים אחרות.
אני רוצה לקחת אתכם לטיול מופלא, לאתרים מעניינים שיוכיחו לכם שיש מה לעשות ולראות במילאנו.
 
נתחיל במרכז מילאנו
אחד היעדים הפופולריים במילאנו היא גלריה ויטוריו אמנואל (Galleria Vittorio Emanuele). ולא, למרות שאני דוקטור לאמנות, הפעם לא מדובר על גלריה לאמנות, אלא במרכז קניות מפואר. המרכז, הממוקם בלב מילאנו, קרוי על שם מלכה הראשון של איטליה, שאיחד אותה למדינה אחת (1861).
 
לפני שאתם מתחילים בקניות... הרימו ראשכם למעלה.
הגלריה בנויה בצורת צלב, עם ארבע זרועות הנפגשות במרכז ויוצרות מתומן שמעליו כיפה יפהפייה. התקרה והכיפה בנויות ברזל וזכוכית, עיצוב מודרני מאוד שנעשה כבר בשנת 1888 ע"י ג'וזפה מנגוני, לאחר שכבר למדו בעולם להשתמש בזכוכית וברזל  (מגדל אייפל, גלריות בפריז, קיו-גרדן בלונדון ועוד).

 
כיכר הקתדרלה
ביציאה מגלריה ויטוריו עמנואל תעמדו בפני רחבה ענקית של כיכר הדאומו – הקתדרלה היפהפייה של מילאנו, הכיכר הכי הגדולה ביותר, שבמרכזה ניצב פסל ענק של ויטוריו אמנואלה השני.
 
בצדה השני של הקתדרלה תבחינו במבנה מיוחד, עם חלונות זכוכית גדולים. זהו מוזיאון נובצ'נטו (Museo del Novecento) האוצר בתוכו יצירות אמנות, בעיקר איטלקית, מהמאות 20-21. תמצאו כאן בין השאר יוצרים כמו פיקאסו, קנדינסקי, אמני פוטוריזם (סגנון השואב את השראתו מהאקספרסיוניזם והקוביזם) ואחרים.
 
לצד המוזיאון מבנה שנבנה בתחילת המאה העשרים, ומשמש כיום כמוזיאון לתערוכות מתחלפות והיה בעבר ארמון. 

כיכר דה-לה סקאלה
בצדה השני של גלריה ויטוריו אמנואל, אל תפספסו כיכר יפה נוספת – פיאצה דה-לה סקאלה (Piazza della Scala). במרכזה ניצב פסלו של לאונרדו דה וינצ'י, שהוצב כאן בשנת 1856, והוא מביט לעבר מבנה קלאסי ופשוט למראה, בקצה השני של הכיכר - בית האופרה לה סקאלה. בית האופרה נבנה בסגנון ניאו-קלאסי, על הריסות כנסיה קטנה בשם סנטה מאריה דלה סקאלה .
 
דה וינצ'י,  אמן הרנסנס, הגיע  למילאנו בשנת 1499. בתקופה זו הוא כבר עבד על שתיים מיצירותיו המפורסמות ביותר -  המונה ליזה וציור הקיר של הסעודה האחרונה. הראשונה נמצאת כידוע במוזיאון הלובר בפריז, אך ציור הקיר נמצא כ-2 ק"מ מכאן, בחדר האוכל של מנזר סנטה מריה דלה גראציה (Santa Maria delle Grazie). 
בכיכר ניצב גם הארמון הראשון שנבנה במילאנו (1558), פלאצו מארינו (Palazzo Marino). הארמון שנבנה בסגנון בארוק מילאנזי, עבור סוחר עשיר מגנואה – טומאסו מארינו (Tommaso Marino), משמש כבר שנים רבות כבית העירייה.
 
הימורים במוזיאון האופרה
מומלץ לבקר במוזיאון בית האופרה -  מוזיאון לה סקלה. שבבית האופרה לה סקאלה (Teatro alla Scala) כאן שמורים חפצים שהיו שייכים לקומדיה דל ארטה, כלי נגינה, תלבושות, כלי פורצלן, צילומים וציורים המתארים את הזמרים החשובים, ואף קלפי הימורים, שהיו חלק מהנאת הבאים לאופרה.
 
אל תפסחו על החדר המוקדש למלחין הנודע ג'וזפה ורדי (Giuseppe Verdi). כשהגיע ללימודים בקונסרבטוריון של מילאנו, היה עני מרוד, אך על אף שכשל במבחנים ולא התקבל, הוא לא ויתר על חלומו והפך למלחין הלאומי של איטליה. כל מפגש חשוב במדינה מאז ועד היום מסתיים בשיר מתוך האופרה נאבוקו שהלחין - "שירת העבדים העבריים".
 
אמנות, בילוי, אופנה ומותגי יוקרה
אחד המקומות הפופולריים בשנים האחרונות הוא קומפלקס האופנה והבילוי קורסו קומו 10 (10 Corso Como), שהקימה קרלה סוזאני, אחותה של פרנקה סוזאני, העורכת הראשית של מגזין ווג האיטלקי. לא פלא עם כך שחנות יוקרה זו מציעה מגוון מרשים של מותגי מעצבים, תוויות איטלקיות ובינלאומיות הכוללות שמות גדולים. אם אתם רוצים לראות ולהיראות בבירת האופנה של איטליה... זה המקום.
 
בקורסו קומו 10 תמצאו גלריה לאמנות - גלריה קרלה סוזאני  (fondazionesozzani), בית קפה פופולרי במיוחד, חנות בוטיק, מסעדה ואפילו מלון קטן.
במלון רק שלושה חדרים, וכך גם שמו Three Rooms 10 Corso Como Milano, אך אולי תהיו המאושרים לזכות באחד מהם. המחיר לא זול, כמו מחירי המתחם כולו, אך החדרים (למעשה סוויטות) מרווחים, ממוזגים ומעוצבים.
3  Rooms 10 Corso Como Milano

 

המתחם משמש גם כמתחם לאירועים מיוחדים ותצוגות אופנה, וכדאי להגיע בשעות הערב ולטעום מחיי הלילה של מילאנו. שמו של המקום הוא גם כתובתו, והוא ממקום בין המרכז ההיסטורי של מילאנו לתחנת הרכבת פורטה גריבלדי (Milano Porta Garibaldi). 
היער של מילאנו
לא תאמינו אבל במילאנו יש גורדי שחקים – בוסקו ורטיקאלה (Bosco Verticale), שפירושו "מגדלי היער", והם נמצאים מצדה השני של תחנת הרכבת גריבלדי, בשכונת פורטה נובה (Porta Nuova). פרויקט הבנייה הייחודי התרחש במהלך התערוכה העולמית של שנת 2015 שהתקיימה בעיר.
על מרפסות שני מגדלי המגורים, בני 26 קומות (110 מ') ו-18 קומות (76 מ'), נשתלו 900 עצים, שגודלם כיום 3-9 מ', ולמעלה מ- 20,000 שיחים ופרחים. הפרויקט המכונה גם "היער האנכי", הוא מודל לבניין מגורים בר-קיימא, שמטרתו לייער מחדש את העיר הגדולה, לתרום לאיכות הסביבה ולמגוון הביולוגי העירוני, מבלי לתפוס שטח. לגור בטבע אבל בתוך העיר. 
 
לזכור את היהודים שנשלחו אל מותם
נצא לרגע ממילאנו של האופנה והסטייל וניגע בנקודה כואבת יהודית - רציף 21 של תחנת מילאנו סנטרלה (Milano Centrale), במרחק 1.5 ק"מ מתחנת הרכבת גריבלדי. תחנת הרכבת נבנתה במהלך המאה העשרים ונפתחה לשימוש ב- 1931. התחנה המרכזית של מילאנו תמיד רועשת מאוד ועמוסה בנוסעים, העולים כאן על רכבות לכל חלקי איטליה ויעדים נוספים באירופה. שנים רבות היא טמנה בחובה סוד אכזרי מימי מלחמת העולם השניה.
 
בינואר 2013 נחנך בה אתר זיכרון לשואה (Memoriale della Shoah di Milano) להנצחת זכרם של 800 יהודים שנשלחו בשנת 1944 מרציף 21 להשמדה באושוויץ. אתר הזיכרון ממוקם במפלס הרחוב, מתחת לרציפי הרכבות, והוא מעלה את השאלה המטרידה, כיצד הובלו היהודים במשאיות לכיוון הרכבות בדרכם האחרונה מבלי שאיש ברחוב שם לב?

 
מאת Fcarbonara - נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=30858690

בתחילת המלחמה סירב מוסוליני לגרש את היהודים מאיטליה, אבל בין השנים 1941-1943 נאלצו היהודים לחפש לעצמם מקום מחסה. לקראת סוף 1943 היטלר כבש סופית את איטליה וגורלם של היהודים היה כגורל יהודי אירופה, הם נרדפו וגורשו להשמדה. הדבר בוצע ברציף 21, ששימש למשלוחי הדואר ולא להעברת נוסעים. הכניסה היא מהצד וכך הגרמנים ניצלו את המיקום, העמיסו את היהודים לקרונות רכבו המשא ושלחו אותם למותם.
 
רציף 21 שופץ ושומר על מראהו מתקופת המלחמה. קרון הרכבת ושמות הנספים המוקרנים על הקיר, ממחישים למבקרים את גודל הזוועה.
 
ונציה של מילאנו
נעבור לצד אחר של מילאנו, לא פחות בוהמייני, והוא רובע נאבילי (Navigli), רובע התעלות של מילאנו, הממוקם כקילומטר דרום-מערבית למרכז העיר. הרובע מתעור בעיקר לעת ערב ובסופי שבוע ומזמין מאוד. תמצאו בו גלריות רבות, בתי קפה, ברים, גרפיטי לחובבים, וכמובן – התעלות עצמן.  
אין עיר באיטליה שאין בה מספר כנסיות, וגם ברובע נובילי ישנן שתי כנסיות - כנסיית סן לורנצו מאג'ורה (Chiesa di San Lorenzo Maggiore), שכוללת שרידים מהתקופה הרומית, וכנסיית סנט אוסטורג'ו (Chiesa di Sant'Eustorgio), בעלת הקפלה המרהיבה.

הפסלים של מילאנו
כאשר מטיילים ברחובות מילאנו אפשר לפגוש בכיכרות את פסלי הברונזה המיוחדים של הפסל האיטלקי ארנלדו פומודורו (1930–2002). הפסלים מבוססים על צורות גיאומטריות בסיסיות (כדורים, פירמידות, חרוטים, גלילים) עם חללים פנימיים. דוגמאות נוספות של פסליו ניתן למצוא בקריית הוותיקן ברומא ובמקומות רבים אחרים בעולם. את הפסל "הדיסק"  ניתן לראות ב פיאצה פיליפו מדה: Disco Sculpture by Arnaldo Pomodoro, Piazza Filippo Meda, Milan, 
Torre a spirale di Arnaldo Pomodoro is located in Milanופסל נוסף : "מגדל", נמצא ב ‪Largo Greppi, 20100 מילאנו,‎ איטליה
במילאנו נמצא גם את מוזיאון קרן ארנלדו פומודורו (Museo Fondazione Arnaldo Pomodoro), המציג את יצירותיו לצד יצירות של אמנים אחרים. המוזיאון  שוכן במבנה ישן, שהיה בעבר המפעל של יצרנית הטורבינות ההידראוליות לייצור חשמל (Riva & Calzoni), ובו יוצרו הטורבינות המשמשות כיום את מפלי הניאגרה.