הסיפור הידוע ביותר מגיע מפלרמו של ימי הביניים:
צעירה סיציליאנית יפהפייה התאהבה בצעיר מורי (מוסלמי) שעבר בעיר. הרומן היה סוער – עד שגילתה שהוא נשוי וישוב לארצו.
מתוך קנאה, כאב וכבוד פגוע, היא רצחה אותו בשנתו, כרתה את ראשו, והשתמשה בו כעציץ לבזיליקום על אדן החלון.
הבזיליקום שגשג בצורה יוצאת דופן
השכנים, שהתפעלו מהעציץ, חיקו אותה – אבל במקום ראש אמיתי, יצרו כדי קרמיקה בצורת ראש.
כך נולדו Teste di Moro.

למה דווקא ראש?
בסיציליה (ובהשפעה ערבית־ים תיכונית):

• הראש הוא מושב הנשמה, הכבוד והזהות
• עריפת ראש סימלה שליטה, קנאה ונקמה
• הפיכת הראש לעציץ = חיים חדשים מתוך מוות (רעיון עתיק מאוד)

למה תמיד בזוג?
רוב הכדים נמכרים כזוג – גבר ואישה:

• אהבה ותשוקה
• קנאה ובגידה
• דו־קיום בין תרבויות (נוצרי–מוסלמי)
• איזון בין יופי לאלימות

למה הם כל כך צבעוניים?
העיר קלטג'ירונה (Caltagirone) הפכה למרכז ייצור:

• צבעים עזים = חיים, שמש, פוריות
• עיטורים מוריים = זיכרון לשלטון הערבי בסיציליה
• כל אמן מוסיף פרשנות: הבעה, כתר, תכשיטים

אין שני כדים זהים.
איך הסיציליאנים רואים אותם היום?
באהבה ובהומור מריר:

• סמל עממי ולא “מאיים”
• קישוט נפוץ במרפסות, חנויות ומטבחים
• תזכורת: אהבה בלי גבולות עלולה להיות מסוכנת

מעבר לגרסה ה“קלאסית” של פלרמו, קיימות כמה גרסאות מקומיות ומאוחרות לאגדה של Teste di Moro — כולן משקפות פחדים, תשוקות והיסטוריה סיציליאנית.
גרסת הבגידה הכפולה
בכמה סיפורים:

• שני בני הזוג בוגדים זה בזה
• שניהם נרצחים
• לכן הכדים תמיד מגיעים כזוג ראשים